top of page
background3.jpg

:אבל במציאות

בכירי מערכת הביטחון מזהירים שוב ושוב באופן ברור כי השקט היחסי שקיים כרגע בשטחים הוא זמני ומטעה ואם ישראל לא תדע לפעול במישור המדיני התפרצות אלימה של הפלסטינים היא רק עניין של זמן.  גלי הטרור הם דוגמא ברורה לכך.

yellow background.png

המצב הביטחוני כרגע יחסית טוב ולא צריך לשנות כלום

:המיתוס

background line.jpg

שישים ואחת מציגים

הנתונים באתר זה מבוססים על מחקרי מכון מולד בתחום ונשענים בין היתר על שיחות עם בכירים רבים במערכת הביטחון בעבר ובהווה.

yellow line for mobile.png
yellow line for mobile.png
yellow line for mobile.png
yellow line for mobile.png
yellow line for mobile.png
yellow line for mobile.png
mobile background2.jpg
מובייל-01.jpg
מובייל-04.jpg
מובייל-03.jpg
yellow line for mobile.png
yellow line for mobile.png
yellow line for mobile.png
yellow line for mobile.png
yellow line for mobile.png
מובייל-11.jpg
מובייל-10.jpg
מובייל-09.jpg
מובייל-07.jpg
מובייל-06.jpg
מובייל-05.jpg
מובייל-08.jpg
מובייל-12.jpg
מובייל-13.jpg
מובייל-15.jpg
מובייל-14.jpg
מובייל-17.jpg
מובייל-16.jpg
בטחון מיתוסים מול מציאות.jpg
background5.jpg

הרמטכ״ל לשעבר גדי איזנקוט:

"בלי התיאום עם הרשות, יתרחשו
עימותים על בסיס יום-יומי”

ראש השב״כ לשעבר יורם כהן:

“מנגנוני הביטחון הפלסטיניים תורמים בעקיפין לביטחון אזרחי ישראל"
background.jpg

:אבל במציאות

בין צה"ל לרשות הפלסטינית מתקיים כבר במשך שנים שיתוף פעולה ביטחוני הדוק. ראשי מערכת הביטחון מזכירים שוב ושוב את חשיבותו של התיאום הביטחוני עם הרשות למניעת פיגועים בישראל.

למעשה, בכירים במערכת הביטחון קובעים כי מנגנוני הביטחון הפלסטינים מסכלים 30-40% מכלל ניסיונות הפיגועים, וקובעים כי חלק משמעותי מהשקט הביטחוני היחסי בשנים האחרונות הוא תוצאה ישירה של התיאום הביטחוני.

yellow background.png

הרשות הפלסטינית היא ארגון טרור שצריך לנצח

:המיתוס

הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט:

“השאלה היא לא האם תהיה התפרצות נוספת, אלא מתי, באיזו זווית ובאיזו עוצמה. ברור לגמרי שזה יקרה. אין סיכוי שזה לא יקרה. בזמן ובמקום הכי פחות נוחים לנו."
009.jpg

מפקדי פיקוד מרכז לשעבר גדי שמני, ניצן אלון ואבי מזרחי:

"אלימות בלתי נשלטת מצד מתנחלים קיצוניים פוגעת בכוחו של צה"ל, מרתקת כוחות ניכרים למשימות שיטור על חשבון משימותיהם, ומעמידה את החיילים ומפקדיהם במצבים לא להם"
background8.jpg

:אבל במציאות

בכירים במערכת הביטחון ומומחי ביטחון קובעים בבירור שההתנחלויות הן נטל ביטחוני ולא נכס. זאת משום שההתנחלויות צורכות משאבי ביטחון עצומים ומקשות על צה"ל להגן על אזרחי ישראל באופן מיטבי  - 80% מפעילות צה"ל בשטחים עוסקת באבטחת התנחלויות במקום בסיכול טרור.

בנוסף ההתנחלויות מאריכות את גדר ההפרדה בעשרות קילומטרים ובכך יוצרות מוקדי חיכוך נוספים. וזה עוד מבלי לדבר על העימותים הקבועים סביב המאחזים הבלתי חוקיים ופעולות תג המחיר שמטרתן להביא להסלמה ולעיתים לפגיעה ישירה בחיילי צה"ל.

yellow background.png

:המיתוס

ההתנחלויות תורמות לביטחון ושומרות על המדינה

background7.jpg

:אבל במציאות

במבחן התוצאה הנסיגה מעזה חסכה בחיי אזרחים וחיילים: בחמש השנים שעד ההתנתקות נהרגו כתוצאה מטרור עזתי 162 בני אדם. בעשור שאחרי ההתנתקות נהרגו 140 ישראלים - ירידה ברורה וחדה במספר הנפגעים.

חשוב לציין כי גם לפני ההתנתקות שוגרו רקטות ופצצות מרגמה לעבר שטח ישראל: בחמש השנים שלפני ההתנתקות שוגרו מעזה לישראל לא פחות מ-2,500 פצצות מרגמה. מוטב היה לסגת מעזה במסגרת הסכם ולא באופן חד-צדדי, אך אפילו המצב הנוכחי עדיף על המציאות הביטחונית אלמלא נסיגה.

yellow background.png

:המיתוס

ההתנתקות מעזה היא כישלון שהביא עלינו טרור וטילים

background6.jpg

:אבל במציאות

בארבעת העשורים האחרונים התרחשו ארבע נסיגות: סיני, שטחי A ברשות הפלסטינית, דרום לבנון וההתנתקות מרצועת עזה וצפון השומרון. העובדות ברורות: בכל פעם שהנסיגה מהשטח התבצעה במסגרת הסכם,  השקט והביטחון נשמרו באופן יחסי.

בנסיגות החד-צדדיות אמנם נמשך החיכוך עם הטרור, אך יש הסכמה במערכת הביטחון כי הן הביאו לשיפור במצב הביטחוני וחסכו בחיי אדם. כיום איש אינו מציע ברצינות לכבוש מחדש את דרום לבנון או את רצועת עזה.

yellow background.png

:המיתוס

בכל מקום שישראל יצאה ממנו הטרור השתלט

013.jpg

ראש חטיבת המחקר באמ”ן לשעבר דרור שלום:

“הבעיה הפלסטינית מונחת לפתחנו כפצצה מתקתקת. התפרקות שם אפשרית ביום שאחרי אבו־מאזן, ואסור להתעלם מזה... חיזוק הרשות הפלסטינית הוא אינטרס ביטחוני־ישראלי"
012.jpg
background11.jpg
background10.jpg
yellow background.png

:המיתוס

השמאל מתנגד לגדר ההפרדה ומונע את השלמתה

:אבל במציאות

יוזמי הקמת גדר ההפרדה בשטחים וסביב עזה באו ממפלגת העבודה עוד בתקופת ממשלת אהוד ברק. רק בתקופת האינתיפאדה השנייה, ראש הממשלה שרון מהליכוד שינה את עמדתו ותמך בהקמת הגדר.

עיקר ההתנגדות להקמת הגדר הגיעה מהימין המתנחלי, שראה בה (בצדק) צעד משמעותי לעבר קביעת גבול קבע בין ישראל לשטחים. אנשי מועצת יש"ע אף איימו לפרק את הקואליציה אם תוקם.

גם כיום נותרו פרצות באורך כולל של מאות קילומטרים בגדר סביבי גושי ההתנחלויות, פרצות שממשלות ישראל לא הצליחו לסגור בשל התנגדות נציגי המתנחלים.

:אבל במציאות

אין כל דרישה פלסטינית להקמת צבא.  צוותי המשא ומתן הפלסטינים בסבבי השיחות לאורך השנים, הסכימו למדינה מפורזת עם כח שיטור בלבד, ללא מטוסים, ארטילריה או טנקים אלא עם נשק קל בלבד. כך שבכל תרחיש עתידי צה”ל שומר על עליונותו הצבאית באופן מוחלט.

yellow background.png

למדינה הפלסטינית יהיה צבא שיתקוף  ויחסל את ישראל 

:המיתוס

:אבל במציאות

כבר היום הרשות הפלסטינית שולטת בתאי שטח הנמצאים קילומטרים ספורים מנתב"ג וכביש 6 כך שמבחינה זו הקמת מדינה פלסטינית לא תשנה דבר. 

צה"ל ישמור על עליונותו הצבאית וימשיך לשמור על הביטחון, מאחורי גבול מוסכם גם מול מדינה פלסטינית מפורזת, בדיוק כשם שישראל מגנה על עצמה כיום מפני איומים ממדינות זרות.

למעשה מומחי ביטחון קובעים כי השמירה על הביטחון תעשה באופן מייטבי יותר לאחר השגת הסכם ושיוביל לשיתוף פעולה ביטחוני עם המדינה הפלסטינית (כפי שכבר מתרחש כיום עם הרשות).

yellow background.png

:המיתוס

מדינה פלסטינית תביא טילים על נתב"ג וכביש 6

017.jpg

ראש השב”כ לשעבר יורם כהן:

“הגעה להסדר עם הרשות הפלסטינית היא אינטרס לאומי-ישראלי ויש לשאוף אליו"
background16.jpg

:אבל במציאות

השאלה הביטחונית היא לא מה יעשה לפלסטינים טוב או רע, אלא מה ישפר את ביטחון אזרחי ישראל.
כפי שקובעים רובם המוחלט של מומחי הביטחון ובכירי המערכת בשלושת העשורים האחרונים, האינטרס הביטחוני הישראלי הוא הגעה להסדר קבע בינינו לבין הפלסטינים שיביא לסיום הסכסוך, הפסקת השליטה הישראלית בשטחים והקמת מדינה פלסטינית. כיום, המשך השליטה בשטחים מנציח את הטרור ומונע פתרון בטוח ויציב לסכסוך.

מי שמעוניין בטובת ישראל צריך לחפש פתרון, לא נקמה.

yellow background.png

:המיתוס

הקמת מדינה פלסטינית
היא פרס לטרור

background15.jpg

:אבל במציאות

ישראל היא המדינה החזקה ביותר באזור, ודאי מול כלל הפלסטינים וביתר שאת מול חמאס בעזה. בכל עימות צבאי, לישראל יתרון מוחלט בהפעלת כוח. אבל גם להפעלת כח יש מגבלות.

מסבב לסבב, החיים בעזה נהיים קשים יותר והכלכלה העזתית כבר מזמן אחרי קריסה. ובכל זאת המאבק האלים נמשך. זה לא כי לא הכינו בהם חזק מספיק, אלא משום שככל שיש לאויב פחות מה להפסיד, הוא פחות חושש להסתכן ונעשה מסוכן יותר.

עמדת מערכת הביטחון ברורה: ככל שיש לצד השני יותר מה להפסיד מבחינה כלכלית ופוליטית, כך הוא נעשה מתון יותר ופחות מוכן להסתכן באובדן נכסים.

yellow background.png

:המיתוס

ככל שנפעיל יותר כח  ו”ניכנס בהם יותר חזק” יהיה לנו יותר שקט

014.jpg

:אבל במציאות

התהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים החל בעקבות האינתיפאדה הראשונה. 

פיגועי הטרור שהתרחשו לאחר ההסכם לא בוצעו על ידי אש"ף, שאיתו נחתם ההסכם, אלא דווקא על ידי מתנגדי ההסכם שניסו לסכל אותו באמצעות אלימות: חמאס, הג'יהאד האסלאמי ואף טרור יהודי כמו טבח מערת המכפלה ב- 1994 ורצח רבין ב-1995.

בשורה התחתונה, תהליך השלום וכל ההסכמים שישראל חתמה עליהם עם שכנותינו עד היום נועדו קודם כל לשרת צרכים ביטחוניים ולמנוע נפגעים ובטווח הארוך שיפרו באופן ברור את מצבה הביטחוני של מדינת ישראל.

yellow background.png

:המיתוס

תהליך מדיני והסכמים מעודדים ומייצרים טרור

bottom of page